#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מברכין על הנר 1) במוצאי שבת 2) במוצאי יוה&quot;כ?	"1) מפני שהוא זמן תחילת ברייתו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) 2) מפני שהוא כעין הבדלה דעד כאן היה אסור להשתמש באור זה ועכשיו מותר הוא, ולפיכך בעי דוקא נר ששבת"	סימן רחצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר אם מחזירין אחר נר במוצאי שבת ויוה&quot;כ?	"א&quot;צ להחזיר אחר נר במוצאי שבת משא&quot;כ במוצאי יוה&quot;כ צריך לחזור אחריו (רשב&quot;א בשם הראב&quot;ד) [אבל תמה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) למה לא הביא הב&quot;י דמסתימת הרמב&quot;ם והטור משמע דאפי&#x27; במוצאי יוה&quot;כ א&quot;צ לחזור אחריו], וביארו הפרישה והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) דבמוצאי שבת סגי לברך על הנר מפני שזהו תחילת ברייתו וממילא יכול להוציאו עתה ע&quot;י אבנים וממילא לא שייך לומר עליו הבדלה ועל כן א&quot;צ להדר אחריו, משא&quot;כ במוצאי יוה&quot;כ אין מברכין עליו אלא מחמת ההבדלה שבו ועל כן צריך נר ששבת וממילא צריך להדר אחריו {וצ&quot;ב קצת למה באמת לא תקנו לברך במוצאי שבת מחמת ההבדלה שבו}, והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;, ע&quot;פ מחה&quot;ש) ביאר דשבת אינו דומה ליו&quot;ט כלל משא&quot;כ יוה&quot;כ דומה ליו&quot;ט ולפיכך צריך לעשות היכר דיוה&quot;כ אינו דומה ליו&quot;ט ואינו מותר להבעיר."	סימן רחצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מברכין על שאר דברים שנעשין במוצאי שבת [כגון פרד (פסחים נ&quot;ד ע&quot;א)]?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בשם תשובת הרשב&quot;א (ח&quot;א סי&#x27; קנ&quot;ט) דמברכין דוקא אנר מפני שנאסר בשבת והוי כאילו נתחדש עתה [ואע&quot;פ שהברכה ניתקן בעיקר על מה שתחילת ברייתו הוא במוצאי שבת מ&quot;מ גם ניתקן מחמת ההבדלה כמו במוצאי יוה&quot;כ (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)], ועוד תי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דמברכין על ההנאה וזהו דוקא באש שנהנין מיד בשעת ההדלקה ולא בשאר דברים שנבראו"	סימן רחצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח הנכונה לברכת הנר?	"בורא מאורי האש [דכמה נהורא איכא בנורא לבנה אדומה וירוקה (גמ&#x27; ברכות נ&quot;ב ע&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)]"	סימן רחצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך 1) בורא מאור האש 2) ברא מאורי האש?	"1) כתב הב&quot;ח דאינו יוצא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) אע&quot;פ שהנוסח אינו מעכב מ&quot;מ כיון שעשה כב&quot;ש לא יצא, ועוד ביאר הא&quot;ר דזהו כעין דובר שקרים דמשמע שברא רק מאור אחד (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;) 2) יצא (מ&quot;ב שם)"	סימן רחצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו נר בשעת הבדלה?	"יאמר הבדלה בלא נר, ואם נזדמן לו נר קודם עלות השחר יברך עליו (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן רחצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש לו נר בתחילת הלילה אבל הכוס יגיע באמצע הלילה?	"רע&quot;א מצדד שלא יברך על הנר עד שיבדיל על הכוס כדי שיאמרה על הסדר (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אלא שהביא מכל בו דכתב בפורים שחל במוצאי שבת שיש לברך על הנר מיד קודם מגילת אסתר, ומ&quot;מ למעשה כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) דיש להמתין לאומרה על הכוס דהרי נוהגין לומר ויתן לך אצל הנר אע&quot;פ שאין מברכין על הנר עד שמברכין על הכוס אח&quot;כ {ויש ליישב הראיה מכל בו דשאני פורים דיש ענין לברך על הנר תחילה מפני שאומרים במגילה ליהודים היתה אורה וגו&#x27;}, ועי&#x27; במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקצ&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;) דכתב דנוהגין להתפלל מעריב בליל ר&quot;ה שחל במוצאי שבת קודם הבדלה ולא נחשב כהנאה גמורה מהנר כיון שתפילתו שגורה בפיו קצת {ובאמת, שאלה זו תלוי אם ברכת הנר הוא ברכת הנהנין או ברכת השבח, וכיון דקיי&quot;ל דמדינא הוא ברכה השבח מקילין ליהנות ממנה בלא ברכה}."	סימן רחצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק נר של הדיוט מנר של הבדלה?	"כתב הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; קנ&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ד, ד&quot;ה שדולקין) כיון דהבדלה הוי נר של מצוה אינו מותר להדליק ממנה עד שיסיים הבדלה"	סימן רחצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה נר מצוה מן המובחר לברך עליו?	"1) מבואר בגמ&#x27; (פסחים ק&quot;ג ע&quot;ב) דמצוה מן המובחר לברך על אבוקה [שאורה רב, וגם בה ניכר הג&#x27; מאורות היטב (לבושי שרד, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;)] [ובמוצאי יוה&quot;כ א&quot;צ אבוקה (שולחן שלמה ס&quot;ק ג&#x27; אות א&#x27;)]&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא בשם האריז&quot;ל דיש להדר לברך על נר של שעוה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) מפני שדוקא בשעוה יכול לעשותו קלועים, ועוד הביא מהאריז&quot;ל ע&quot;פ קבלה דונ&quot;ג בגימטריא ס&quot;ג שהוא אחד מצירופי הוי&quot;ה {ה, ה&quot;ו, הו&quot;י, הוי&quot;ה}, ושעו&quot;ה הוא ש&quot;ע נהורין המאירין לאותיות ו&quot;ה]"	סימן רחצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברך על נר שריחן רע?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) שלא יברך על נר שריחן רע, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דפשוט דנר הבדלה אינו חמור מנר שבת דזה רשות וזה חובה, ובנר שבת אלמלא החשש שמא יניח ויצא באמצע הסעודה יהא מותר לברך על נר שריחן רע וממילא ה&quot;ה בהבדלה יהא מותר, ואפ&quot;ה למצוה מן המובחר אין לברך על נר זה [דהרי צריך נר שריחן טוב (עטרת זקנים)], ואם ליכא אחרת יש לברך על נר זה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [ומה שכתב הפמ&quot;ג (א&quot;א שם) דהוי בכלל הקריבהו נא לפחתך, לא נהירא להשעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) דמאי שנא משבת גופה דאמרינן דבעצם כשר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)]"	סימן רחצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באבוקה של עצים?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דבזיון הוא, וגם לפעמים יש בהם ריח רע "	סימן רחצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל אבוקה?	"כתב הרמ&quot;א בשם האגודה דנר שיש לו ב&#x27; פתילות מקרי אבוקה, אמנם כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דצריך להיות שחלב ושעוה מפריד בין הפתילות, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דה&quot;ה אם מדביק ב&#x27; נרות יחדו נמי נחשב כאבוקה, ולפי&quot;ז אם יש לו פתילה עבה לא נחשב כאבוקה, אכן כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ונר) דמצי לפרש דברי האגודה להיפך דלא מיבעיא פתילה עבה דנחשב כאבוקה אלא אפי&#x27; פתילה דקה הוי כאבוקה אם יש בו ב&#x27; פתילות [אלא שמטעם אחר אינו לכתחילה לברך על הלאמפ מפני שהיא בתוך עששית של זכוכית]"	סימן רחצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך להדביק ב&#x27; נרות יחדו?"	"המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) ס&quot;ל דצריך להדביקם כדי שיהא נחשב כאבוקה דהרי ראינו בבדיקת חמץ דאינו יכול לבדוק באבוקה ויכול לבדוק בנרות נפרדות, אבל רע&quot;א הביא מאורח מישור דבעצם נחשב כאבוקה אפי&#x27; כשהם נפרדים, והא דכשרים הם לבדיקת חמץ היינו מפני שיכול להכניסם בחורים וסדקים, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) פסק כהמג&quot;א [ובשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;) מציין לרע&quot;א] {והא דכתב המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תל&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ב) דהוי אבוקה כשהוא אוחזם בידו היינו כשהם דבוקים ג&quot;כ, ועי&#x27; מש&quot;כ שם}"	סימן רחצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אין לו אבוקה האם יוצא בנר בביתו?	"כתב הארחות חיים בשם תוס&#x27; דיש להדליק נר אחד מיוחד להבדלה כדי שיהיה ניכר שהיא לשם מצוה [ופשוט דעדיף טפי להדביקם יחדו] (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ואם א&quot;א להדליק עוד נר יכול לברך אפי&#x27; על הנר הדלוק כבר (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [וביאר הקובץ הלכות (פכ&quot;ב הע&#x27; כ&quot;ו) דליכא דין להדליק לשם הבדלה בדוקא אלא לאפוקי נר שהודלק לכבוד אדם חשוב]"	סימן רחצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בגמ&#x27; פסחים (ק&quot;ג ע&quot;ב), כששמש הדליק אבוקה במקום שהיה שם נר, למה אמר שהשמש עבד אדעתא דנפשיה?"	"1) המרדכי הביא מר&quot;י מקורביל דפי&#x27; דאם כבר מונח נר א&quot;צ להדליק אבוקה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27; ,מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) [והקשה עליו המג&quot;א דהו&quot;ל להפוסקים להזכיר דין זה, וכן הביא הדרכ&quot;מ והב&quot;י חולקים על שיטה זו]&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) פי&#x27; דהו&quot;ל להדליק עוד נר ולהדביקו יחדו ומה שהדליק עוד אבוקה היינו אדעתא דנפשיה&lt;br&gt;3) התוה&quot;ר פי&#x27; דזהו דרכן של גדולים שלא להגיד טעמים אמיתים מיד כדי לחבבו עליו ומש&quot;ה דחה אותו"	סימן רחצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביו&quot;ט שחל במוצאי שבת כיצד ינהג בעשיית האבוקה?	"רשז&quot;א (שש&quot;כ פס&quot;ב הע&#x27; ל&quot;א) מתיר לעשות אבוקה לצורך מצוה, אבל יש ליזהר שלא יטפטף השעוה, והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; כ&#x27; אות ל&#x27;) מקיל, ע&quot;ש (מ&quot;ב דרשו)"	סימן רחצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מסתכלין 1) בציפרנים 2) בכפות ידים, בשעת הברכה?	"1) העיקר הוא לראות אם ראוי ליהנות מהאור ומסתכלין לראות אם ראוי להכיר בין מטבע למטבע [ששוין בגדלן אך הצורות משונות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;)] כמו שמכיר בין ציפורן לבשר, ויש ענין בציפרנים מפני שהם פרות ורבות לעולם (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 2) להסתכל בשרטוטי הכפים שהם סימן להתברך בו (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן רחצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים מסתכלים בציפרניהם?	"כן נוהגות (קובץ הלכות פכ&quot;ב הע&#x27; כ&quot;ח, דלא כקצות השלחן סי&#x27; צ&quot;ו בדה&quot;ש ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן רחצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יד ראוי להסתכל בו?	"כתב הרמ&quot;א שיסתכל ביד ימין, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) ולא ביד שמאלית [אכן, בקובץ הלכות (פכ&quot;ב הע&#x27; כ&quot;ז) הביא מלקט יושר להסתכל גם ביד שמאל, וכן נוהג הגר&quot;ש קמנצקי שליט&quot;א]"	סימן רחצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי להסתכל בידו?	"יכפוף אצבעותיו ע&quot;ג האגודל ויסתכל בין הציפורנים לבשר וגם בשרטוטי ידיו, ולא יסתכל בתוך הכפיפת האצבעות (שע&quot;ת ס&quot;ק ד&#x27;) [כדי לקיים הרמ&quot;א], ואח&quot;כ פושטים האצבעות ע&quot;ג האגודל ועוד הפעם מסתכלים בהציפורנים [לקיים האריז&quot;ל] (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן רחצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להסתכל תחילה או לברך תחילה?	"מבואר מפרקי דר&quot;א (מובא בטור ריש סימן רצ&quot;ו) דצריך להסתכל תחילה, וכ&quot;כ הרמב&quot;ן (ברכות פרק אלו דברים), וכ&quot;כ הפרישה (סי&#x27; רצ&quot;ו ס&quot;ק ו&#x27;) ומובא בפמ&quot;ג (סי&#x27; רצ&quot;ו מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;), וכן מבואר במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רצ&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;א), ונמצא שהוא ברכת השבח ולא ברכת הנהנין, אבל הקובץ הלכות (פכ&quot;ב הע&#x27; כ&quot;ט) הביא אחרונים (גינת ורדים, סידור יעב&quot;ץ, שו&quot;ת רב פעלים או&quot;ח ח&quot;ב סו&quot;ס יד, קיצור שו&quot;ע סי&#x27; צ&quot;ו סעי&#x27; ט&#x27;, סידור הגר&quot;א סדר הבדלה עמ&#x27; קמ&quot;ב, אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ט&#x27; אות ט&#x27;) דס&quot;ל דיסתכל אחר הברכה כמו שאר ברכת הנהנין (וכן משמע מתוס&#x27; חולין ק&quot;י ע&quot;ב דהוי ברכת הנהנין) {ואפשר דתלוי במח&#x27; רע&quot;א וכל בו למעלה (מובא במ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) אם יכול להנות מהאור אם עדיין לא בירך עליו, ועוד י&quot;ל דתלוי במח&#x27; בירושלמי (ברכות פ&quot;ח ה&quot;ו, עירובין פ&quot;ה ה&quot;א) אם יאותו תנן או יעותו תנן, ורא&quot;י סורשר רצה לפרש ע&quot;פ הראב&quot;ד בהשגת על הרי&quot;ף דכתב שיברך עליו קודם שמשתמש בה, ויש לפרש דאע&quot;פ שפשוט שהוא ברכת השבח מ&quot;מ כאן תקנו חז&quot;ל לברך עליו קודם שמשתמש בה כעין ברכת הנהנין}"	סימן רחצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להיות סמוך להאור כדי לברך עליו?	"רב יהודה ס&quot;ל סגי להיות ראוי ליהנות ממנו אם יהיה קרוב לו, אבל רבא ס&quot;ל דצריך להיות קרוב ממש, ואע&quot;פ שהרשב&quot;ם [גירסת הדרישה] פסק כרב יהודה מ&quot;מ רוב ראשונים פסקו כרבא, וכן פסק השו&quot;ע דצריך להיות קרוב ממש כשיעור שיוכל להכיר בין המטבעות [ויכול לברך אפי&#x27; כשהוא עומד חוץ לבית (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)], ובדיעבד אם בירך בריחוק מקום צריך לחזור ולברך (קובץ הלכות פכ&quot;ב הע&#x27; ל&#x27;, דלא ככה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן רחצ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכבות את המאור חשמל בשעת הברכה?	"מבואר מתהלה לדוד (ס&quot;ק ד&#x27;) דא&quot;צ ליהנות ממש מהאור אלא צריך להיות קרוב לו כ&quot;כ שראוי ליהנות ממנו, ומכאן דייק הקובץ הלכות (פכ&quot;ב סעי&#x27; ל&quot;ט) דא&quot;צ לכבות את המאור חשמל {ופשוט דמיירי במין חשמל דאינו יכול לברך עליו} [אולם, דחה ר&quot;י באק דזה גרוע טפי דהרי אינו ראוי ליהנות ממנו כל זמן שהמאור דלוק], והגרא&quot;י סורשר שליט&quot;א הביא עוד ראיה מהשגת הראב&quot;ד על הרי&quot;ף דמהא דמברכין על גחלים לוחשות ש&quot;מ דא&quot;צ להשתמש בה אלא סגי בראוי להשתמש בה, וה&quot;נ במאור חשמל ראוי להשתמש בה ע&quot;י כיבוי החשמל, וכן מוכח ממנהג העולם לכל הפחות ביו&quot;ט דא&quot;א לכבות את החשמל ואפ&quot;ה מברכין על האור"	סימן רחצ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על נר שלא שבת?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-ca3613278cdb1d9ab4cd7b7ad557b076c787a407.jpg"">"	סימן רחצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר של ישראל שהודלק באיסור לאחר עמוד הראשון?	חידש הב&quot;י דאפשר דלא גזרו על עמוד שני אטו עמוד ראשון כמו שגזרו בגוי דבישראל אינו שכיח {ולא מצאתי ב&quot;י זה מובא בשאר הפוסקים}	סימן רחצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הדליק הנר בשבת?	"אע&quot;פ שאין בו עבירה אפ&quot;ה מקרי נר שלא שבת ואין מברכין עליו [ואפי&#x27; אם הדליקו לצורך עצמו (ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)]. ונראה שיש מח&#x27; בביאורו, המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) והט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל דראינו אם היה מותר לישראל לצוות לגוי להדליק הנר [וכ&quot;כ שו&quot;ת הרא&quot;ש (כלל כ&quot;ב אות ה&#x27;)], והא&quot;ר ס&quot;ל דראינו אם היה מותר לישראל להדליק נר זה, ונפק&quot;מ הוא אם הגוי הדליק נר בעבור חולה שאין בו סכנה, דלפי המג&quot;א והט&quot;ז מקרי נר ששבת מעבירה דהרי מותר לישראל לצוות לגוי להדליק נר בעבור חולה שאין בו סכנה, משא&quot;כ לפי הא&quot;ר לא מקרי נר ששבת מעבירה שהרי אסור לישראל להדליק נר לחולה שאין בו סכנה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד), והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) פסק כהמג&quot;א והט&quot;ז."	סימן רחצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין אנו יודעין מתי הדליק הגוי את הנר?	"תלינן שהדליקו בשבת ואסור לברך עליו (ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [דמגמ&#x27; משמע דעל הצד דמיירי בגדול ניחא אע&quot;פ שאינו סמוך לשקיעה והיינו משום דתלינן דהדליקו בשבת (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)]"	סימן רחצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר שהדליקו לע&quot;ז?	"אפי&#x27; אם הודלק במוצאי שבת אין מברכין עליו כל זמן שיש בו גם גחלת של ע&quot;ז, אבל בשלהבת לחוד אין בו ממש ומותר לברך עליו, ולכן אם ישראל הדליק נר אחר מנר של ע&quot;ז מותר לברך עליו (יש&quot;ש סוף ביצה, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;), ומ&quot;מ הפמ&quot;ג מצדד דאין להדליק ממנו לכתחילה אבל בדיעבד אם כבר הודלק מותר לברך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) {ומשמע דהאיסור לכתחילה הוא ההדלקה אבל לאחר שהודלק מותר לכתחילה לברך עליו}"	סימן רחצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך על נר שלא שבת מעבירה?	"לא יצא וצריך לחזור ולברך על נר אחר (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), וכתב רע&quot;א דגם צריך לחזור ולברך בפה&quot;ג דברכה על האש הוי הפסק (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין) {אכן, נראה דזהו רע&quot;א לשיטתו לעיל (סי&#x27; רע&quot;א סעי&#x27; ט&quot;ו) בציור שקידש על כוס של מים בטעות והיה יין בפניו דצריך לחזור ולקדש, וכתב המג&quot;א (שם) דא&quot;צ לחזור ולברך בפה&quot;ג אבל רע&quot;א ס&quot;ל דהקידוש שלא יצא בו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך בפה&quot;ג ג&quot;כ, והנה, המ&quot;ב בקידוש (שם ס&quot;ק ע&quot;ח) סתם כהמג&quot;א, ובשעה&quot;צ (שם ס&quot;ק פ&quot;ד) מציין לפקפוקו של רע&quot;א, וכאן סתם הביה&quot;ל כרע&quot;א, והדבר צ&quot;ע, ועי&#x27; במנחת שלמה (ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ח) דמצדד דכל דבר שהוא מסדר הקידוש אינו הפסק, ולפיכך בציור דאדם אחד הבדיל ואח&quot;כ זכר שהוא הבדיל כבר, פסק שמותר לו לשתות היין שיצא בפה&quot;ג שלו ואינו הפסק כיון שהוא אמר הבדלה ע&quot;פ הסדר, ואולי יש חילוק אם ההפסק היה בעבור דבר שהוא מוכרח לברך כדי לטעום, וצ&quot;ע, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תפ&quot;ט סעי&#x27; ו&#x27;) לגבי מי שטעה בספירה שהמג&quot;א ס&quot;ל דא&quot;צ לחזור ולברך אבל המ&quot;ב כתב דצריך לחזור ולברך}"	סימן רחצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר שהודלק ע&quot;י 1) שעון שבת 2) ע&quot;י גרמא?	1) כתב רשז&quot;א דיכול לברך עליו [ולא דמי לנר שהודלק ע&quot;י גוי דהתם נעשה ע&quot;י מעשה אדם] 2) רשז&quot;א מצדד שיכול לברך עליו (מ&quot;ב דרשו)	סימן רחצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך על נר של גוי שהודלק בשבת 1) מיד אחר שבת 2) אם שהה מעט אחר שבת?	"1) לא יצא אפי&#x27; בדיעבד מפני שהוא נר שלא שבת 2) הגר&quot;ז ס&quot;ל דלפי המג&quot;א יצא בדיעבד דאמרינן שניתוסף עליו תמיד אור חדש [ורק לכתחילה אסור לברך גזירה אטו עמוד ראשון], אבל התוספת שבת ס&quot;ל דלפי המג&quot;א לעולם לא יצא בנר שהודלק ע&quot;י גוי בשבת אפי&#x27; בעמוד שני, וכן הכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ב) מאחר שהפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) מפקפק על עיקר דינו של המג&quot;א [דאינו יודע מקורו]"	סימן רחצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוצאי שבת אם גוי הדליק נר מנר של גוי אחר?	לכתחילה אין מברכין עליו גזירה אטו נר ראשון, אבל בדיעבד כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דיצא [והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) אינו יודע מקורו] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)	סימן רחצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר 1) שגוי הדליק מישראל 2) שישראל הדליק מגוי?	"1) מותר לברך עליו דאין שייך לגזור אטו נר ראשון [ופשוט דאם הגוי הדליקו בעבור מסיבת ע&quot;ז דאסור לברך עליו] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) 2) מותר לברך עליו דניתוסף אור של היתר [ואפי&#x27; אם הגוי הדליקו לשם ע&quot;ז אפ&quot;ה מותר לברך עליו דשלהבת אין בו ממש, ומ&quot;מ לפי הפמ&quot;ג (הנ&quot;ל) לכתחילה לא ידליק ממנה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) "	סימן רחצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גוי שהוציא אש ע&quot;י אבנים במוצאי שבת, האם יכול לברך 1) עליו 2) על נר אחר שהודלק ממנה?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הביא רמ&quot;ע מפאנו דס&quot;ל דאין לברך עליו כיון דאין יד ישראל באמצע הוי כאילו הדליקו מגוי אחר וגזרינן אטו נר ראשון, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) הביא מקילין דיכול לברך עליו דלא שייך למיגזר אטו נר ראשון דאין כאן נר ראשון, וגם הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) תמה על הרמ&quot;ע מפאנו 2) המג&quot;א (שם) הביא מרמ&quot;ע דכאן מותר לברך עליו [וביאר המחה&quot;ש דלא גזרינן ג&#x27; גזירות, א&#x27; אטו שהאש שיצא מאבנים, ב&#x27; אש זה הוי גזירה אטו נר ראשון, ג&#x27; נר ראשון הוי גזירה אטו עמוד ראשון {ולפי&quot;ז ה&quot;ה שיהא מותר אם נר של גוי הדליק נר של גוי שהדליק נר של גוי או דלמא שם גוי אחד}], אבל המ&quot;ב (שם) הביא שאותם המקילין לברך על הנר שיצא מאבנים מחמיר על הנר שהודלק מזה דאתי להחליף ולמתיר נר שלא שבת {ולפי&quot;ז יהא אסור לגוי להדליק נר הבדלה ע&quot;י גפרור, ואולי יש לחלק דאש שיצא ע&quot;י גפרור ליכא למיגזר אטו נר ראשון דאין בו קיום יותר מאיזה רגעים ולא אתי למיחלף}"	סימן רחצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוצאי יוה&quot;כ?	"אפי&#x27; אם הדליק ישראל מנר של גוי אין מברכין עליו דהעצם נר הוי נר שלא שבת ומה שניתוסף הוי כאילו יצא מאבנים דדוקא במוצאי שבת יכול לברך עליו ולא במוצאי יוה&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן רחצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהולך בדרך ורואה אור?	אם רובן גוים אין לברך עליו, אבל ברובן ישראל או מחצה על מחצה יברך עליו [אם יכול להשתמש באורו (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)]	סימן רחצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מותר לברך על אור מחצה על מחצה, הא אמרינן לעיל (סי&#x27; רע&quot;ו) דגוי שהדליק נר למחצה גוים מחצה ישראל אסור, ועוד ספק ברכות להקל?"	"1) תי&#x27; הב&quot;ח דמחצה על מחצה הוי כרוב ישראל בין לקולה בין לחומרה&lt;br&gt;2) הפר&quot;ח (יו&quot;ד סי&#x27; קי&quot;ד) ומלא הרועים (ברכות נ&quot;ג ע&quot;א) ושמ&quot;ק תרצו דכאן מקילין טפי דאפי&#x27; על הצד דהוא של גוי אינו אסור אלא משום גזירה [ובדיעבד יוצא אם בירך עליו]&lt;br&gt;3) {נראה דלפי הגר&quot;ז וא&quot;ר [שחולק על התופסת שבת בדעת המג&quot;א] דבדיעבד יצא בנר של גוי בעמוד שני פשוט דיכול לברך במחצה על מחצה}&lt;br&gt;4) הראש יוסף כתב דהרמב&quot;ם השמיט גמרא זו דס&quot;ל דברכה לבטלה הוי איסור דאורייתא&lt;br&gt;5) האור שמח תי&#x27; דמיירי כשמעורב כל האור יחדו וממילא יכול לברך על חלק ישראל כיון שאינו בטל ברוב"	סימן רחצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברוב גוים, למה לא אמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ויהא מותר לברך?	"1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דמיירי כשאיש אחד הלך ונרו בידו דכל דפריש מרובא פריש [והקשה על זה דאינו משמע כן מגמ&#x27;]&lt;br&gt;2) עוד תי&#x27; המג&quot;א (ע&quot;פ המחה&quot;ש) דהאור נפרד מהנר ואינו נחשב כקבוע, דומיא דסנהדרין דלא מקרי קבוע מפני הדיבור שיוצא מפומייהו הוי ליה פריש ואינו נחשב כדבר אחד עם האדם שדברו (וכ&quot;כ המרדכי בחולין סי&#x27; תקצ&quot;ג), וה&quot;ה בריח מבשמים {ועפי&quot;ז יש לפרש למה נר מקרי כלי שמלאכתו לאיסור דלא אזלינן אלא בתר העצם אש ולא האור שיוצא ממנה, ובזה מיושב הסתירה מסי&#x27; רע&quot;ו לגבי טלטול נר ע&quot;י עכו&quot;ם לסי&#x27; שי&quot;א לגבי טלטול מוקצה בגופו, וכמ&quot;ש בסי&#x27; רע&quot;ו, ע&quot;ש}&lt;br&gt;3) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) תי&#x27; דקבוע נאמר על דיני איסורים אבל אינו משנה את המציאות, וא&quot;כ מסתמא בא מביתו של גוים וממילא א&quot;א לברך עליו&lt;br&gt;4) {עי&#x27; בירושלמי (ברכות פ&quot;ח ה&quot;ו) דכתב דאפי&#x27; ברוב עכו&quot;ם יכול לברך עליו, וע&quot;ש בילקוט מפרשים דמפלפלו בענין קבוע, והאור שמח פי&#x27; דכמו שהנר גופה אינו בטל כך האור שיצא ממנו אינו בטל}"	סימן רחצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראה גדול או תינוק סמוך לחשיכה ונר בידו?	"איתא בגמ&#x27; (נ&quot;ג ע&quot;א) דאם הוא גדול בודאי גוי הוא ואין לברך עליו [דלא ימהר כ&quot;כ להדליק הנר מיד אחר שבת], ואם הוא תינוק צריך לברר אם הוא ישראל יכול לברך עליו [דמיהר להדליק הנר מיד אחר שבת] ואם הוא גוי אין לברך עליו, ותמה המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) למה אינו מובא בפוסקים, ומציע דאפשר דבזה&quot;ז אפי&#x27; גדולים ממהרים להדליק מיד אחר שבת, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) תי&#x27; משום דא&quot;א לצמצם שיעור זה מיד אחר שבת"	סימן רחצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על נר שיצא מעצים ואבנים?	מברכין במוצאי שבת מפני שהוא זמן תחילת ברייתו, משא&quot;כ במוצאי יוה&quot;כ דאינו זמן ברייתו אין מברכין דצריך נר ששבת משום הבדלה [ומ&quot;מ יכול לברך מנר שהודלק מנר ששבת דעדיין יש בו קצת מהאור ששבת (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)]	סימן רחצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על גחלים שבוערות?	"אם הם בוערות כ&quot;כ עד שיוכלו להדליק קיסם יכול לברך עליהם, ובלבד שהם עשויים להאיר [ונראה לר&quot;י באק דהא דצריך חימום כדי להדליק קיסום היינו דוקא בגחלים והוא סימן בעלמא, אבל פשוט דנר גמור שיש בו הרבה אור יכול לברך עליו אפי&#x27; אם אינו חם כ&quot;כ], והראב&quot;ד (השגות על הרי&quot;ף) פי&#x27; דמכאן מוכח דא&quot;צ להשתמש בה אלא שיהא ראוי להשתמש בה "	סימן רחצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באור של כבשן?	"איתא בגמ&#x27; דאין מברכין עליו בתחילת שרפת הלבנים ורק בסוף מברכין, ורש&quot;י ביאר מפני שבתחילה אינו עשוי להאיר רק בסוף עשוי להאיר, והרשב&quot;א ביאר מפני שאינו צלול האור כ&quot;כ בתחילה שעדיין לא נאחז האור יפה משא&quot;כ בסוף שנאחז יפה וצלול האור יכול לברך עליו, והשו&quot;ע הביא פירוש רש&quot;י"	סימן רחצ סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על נר ביהכ&quot;נ 1) במקום שאין שמש 2) במקום שיש שמש?	"1) מברכין עליו אם הוא להאיר ולא לכבוד, לפי רש&quot;י אם יש שם אדם גדול הוא לכבודו ואין מברכין עליו ואם ליכא אדם חשוב הוא להאיר, ולפי הרמב&quot;ם אם יש שם אדם חשוב הוא להאיר לו ואם ליכא אדם חשוב הוא לכבוד השכינה 2) אם ליכא לבנה הוא להאיר לו כדי שיוכל לאכול בחדר הסמוך לביהכ&quot;נ (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) [וקשה, דתיפוק ליה דהוי להאיר ולכבוד דלפי הפמ&quot;ג (שמובא בסמוך) אינו יכול לברך, ובמ&quot;ב דרשו מביאין תירוץ דמשתמשין בהאור בזמנים נפרדים, בזמן תפילה הוא לכבוד האדם גדול או שכינה, ובזמן הסעודה הוא להאיר {ולפי&quot;ז נראה ליישב מה שיש נוהגין להדליק רק נר אחד ביוה&quot;כ לנר נשמה וגם לנר ששבת, דביוה&quot;כ הוא לנר נשמה ולאחר יוה&quot;כ הוא לנר ששבת}], ואם יש לבנה א&quot;צ הנר והוי לכבוד [כפי התנאים באות 1]"	סימן רחצ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה העצה אם הודלק הנר לכבוד?	"יכבנה ויחזור וידליקנה לשם הבדלה, וכתב הב&quot;י דבמדינינו נוהגין לעולם להדליק נר מיוחד להבדלה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) [וזה מקרי כוונה להאיר דרצינו להאיר לשעת הבדלה כדי לברך עליו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד)]"	סימן רחצ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדליק נר בביתו בעבור אדם גדול?	כתב הא&quot;ר דהוי לכבודו ואין לברך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) {ולכאורה זהו על דרך רש&quot;י ולא כהרמב&quot;ם}	סימן רחצ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמנינו בנרות של ביהכ&quot;נ?	"הנרות שאצל העמוד הם לכבוד ואין לברך עליהם [ואולי אם מצרפן לעשות אבוקה אין להקפיד], ועל אותן שכל אחד לוקח בידו בודאי יכול לברך עליהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן רחצ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר יארצייט?	"הוי לזכר נשמת ואין לברך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן רחצ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנרות שבבית המדרש?	כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז) אם הם להאיר לצורך הלימוד אז מברכין עליהם, אבל אם הם לכבוד אין מברכין עליהם	סימן רחצ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר שהודלק להאיר ולכבוד?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה נר) דרבינו יונה ס&quot;ל דאין לברך עליו [וכן משמע מהטור במת דכתב דצריך להאיר בלילה ואפ&quot;ה אין לברך עליו כשהוא לכבוד (ר&quot;י באק)], וכ&quot;כ הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז) {אכן, הפמ&quot;ג אינו מחמיר אלא כשהוא לכבוד אבל כשהוא לחמם וגם להאיר מקיל, אבל מביה&quot;ל אינו משמע כן}, אבל מרש&quot;י משמע דיכול לברך עליו {ונמצא דביוה&quot;כ לא ידליק נר אחד בכוונה לנר ששבת וגם לנר נשמה אלא ידליק ב&#x27; נרות, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל קצת ישוב לזה דהוי בזמנים נפרדים}"	סימן רחצ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בתחילה הדליקה לכבוד ולבסוף משתמש בו רק להאיר?	הביה&quot;ל (ד&quot;ה נר) מצדד דיכול לברך עליו דליכא דין שידליקנה לשם הבדלה א&quot;כ ה&quot;נ יהא סגי שהוא עומד להאיר, אבל מסיים למעשה צ&quot;ע וטוב שיכבנה ויחזור וידליקנה	סימן רחצ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך על נרות יו&quot;ט?	"כתב ציץ אליעזר (חי&quot;ד סי&#x27; מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) דנרות יו&quot;ט עשויין לכבוד ולהאיר ולפיכך לכתחילה לא יברך עליהם, אכן השיג עליו הקובץ הלכות (פכ&quot;ב הע&#x27; ל&quot;ח) דמבואר לעיל (סי&#x27; רס&quot;ג סעי&#x27; י&quot;א) דאם אינו נהנה מנרות שבת הוי ברכה לבטלה אע&quot;פ שעדיין קיים הכבוד, אלא ש&quot;מ שהכבוד בא מחמת ההנאה מהנרות דהעיקר כוונה הוא להאיר, וממילא יכול לברך בורא מאורי האש עליהם לכו&quot;ע, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תקי&quot;ד דיש להחמיר."	סימן רחצ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על נר של מתים?	כל מת שהיו מדליקין נר בעבורו ביום אין מברכין עליו כשמדליקו בלילה דהוי לכבוד [ומהטור משמע אע&quot;פ שהוא ג&quot;כ להאיר בלילה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)	סימן רחצ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר לכבוד החתן?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) דאין מברכין עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) שתמיד הוא לכבודו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ו)"	סימן רחצ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסומא לברך על האור?	"הרשב&quot;א ס&quot;ל דסומא אינו יכול לברך הבדלה על הכוס בכלל אלא סומך על הבדלה בתפילה, אבל שאר ראשונים חולקים עליו וס&quot;ל דהוא יכול להבדיל אבל לא יברך על הנר מפני שאינו יכול ליהנות ממנו [וביאר האבי עזרי דאינו דומה לברכת יוצא המאורות דהתם יכול לברך מפני שנהנה ע&quot;י ראיית אחרים, משא&quot;כ ברכת הנר הוא ברכה על הנאה מראיית האור וזה אינו שייך בסומא (ב&quot;י)] (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) חושש לשיטת הרשב&quot;א וס&quot;ל דסומא לא יבדיל בעצמו אלא ישמע לאחרים [וע&quot;ע בב&quot;י דהביא מארחות חיים דיש שיטה דס&quot;ל דסומא יכול לברך על הנר במוצאי שבת, אבל לכו&quot;ע אינו יכול לברך על הנר במוצאי יוה&quot;כ]"	סימן רחצ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סומא יכול להוציא אחרים בברכת הנר?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז) מסתפק בדבר {דאפשר דאינו בר חיובא, ואינו דומה למי שכבר בירך דאמרינן דיכול לברך עוד הפעם להוציא אחרים דהוי ברכת המצות דהתם הוא בר חיובא}, דאפי&#x27; להשיטות שמי שאינו מריח יכול לברך בשמים להוציא אחרים היינו משום שיש לו חוש בריח חזק מאד משא&quot;כ בסומא אינו רואה כלום (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד)"	סימן רחצ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי הוא בכלל סומא?	"כל מי שאינו יכול להבחין בין מטבע למטבע אע&quot;פ שיכול להכיר בין אור לחשך הוי בכלל סומא ואין לברך על הנר (קובץ הלכות פכ&quot;ב סעי&#x27; ל&quot;ח)"	סימן רחצ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הרבה יושבים בבית המדרש, מה יעשו בברכת נר?	"ב&quot;ש ס&quot;ל דכל אחד יברך בפנ&quot;ע מפני ביטול בית המדרש, אבל בית הלל ס&quot;ל דברוב עם הדרת מלך עדיף טפי, וקיי&quot;ל כבית הלל [ומיירי כשכבר הבדילו על הכוס ולא היה להם נר א&quot;נ לא יהיה להם כוס להבדלה עד למחר] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה), ותמה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) על המנהג בזמנו שכל אחד מברך על הנר בפנ&quot;ע, ומדחיק ליישב ע&quot;פ גירסת התוספתא דשיטת ב&quot;ש וב&quot;ה הם להיפך, ובסוף מסיק דכל אחד מברך לעצמו מפני שאין האור מגיע לו והוי הפסק, ע&quot;ש."	סימן רחצ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שכבר בירך בורא מאורי האש?	אפ&quot;ה יכול לברך להוציא אחרים ידי חובתן [ואינו דומה לבשמים דאמרינן דהם יברכו בפנ&quot;ע דהתם הוא ממש ברכת הנהנין משא&quot;כ ברכת נר הוי כברכת המצות] (שע&quot;ת ס&quot;ק ט&quot;ו., מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)	סימן רחצ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לראות השלהבת?	"מבואר בגמ&#x27; דצריך לראות השלהבת [ולאפוקי ראיית קרן זוית דרק רואה האור], וגם צריך להיות ראוי להשתמש לאורה [ולאפוקי ממקום רחוק, וכן מבואר לעיל בסעי&#x27; ד&#x27;]"	סימן רחצ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך על נר בכלי ברזל שיש בו נקבים?	"הרשב&quot;א פי&#x27; דזהו הפנס, ואינו יכול לברך עליו דאינו רואה השלהבת (ב&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה או)"	סימן רחצ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר בזכוכית?	"איתא בירושלמי דאין מברכין על נר באספקלריא, והארחות חיים הביא שהרשב&quot;א ס&quot;ל דיכול לברך על עששית, והקשה עליו הב&quot;י דעששית היא אספקלריא ובירושלמי מבואר דאינו יכול לברך עליו, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;, ע&quot;פ המחה&quot;ש) דהרשב&quot;א ס&quot;ל דה&quot;ק הירושלמי, פשוט דאינו יכול לברך בתוך חיקו או בתוך הפנס דאינו רואה השלהבת, אבל בתוך אספקלריא ועששית יכול לברך אם רואה השלהבת ומשתמש לאורה, והנה הביה&quot;ל (ד&quot;ה או) השיג על המג&quot;א דפירוש זה דחוק בירושלמי, אלא מציע לקיים הרשב&quot;א דס&quot;ל דהבבלי פליג על הירושלמי ומש&quot;ה הבבלי לא הזכיר אספקלריא, וכן מסתבר דכמו שראינו (ברכות כ&quot;ה ע&quot;ב) דלגבי ערוה נחשב כראיה ממש ה&quot;ה לגבי הבדלה, אמנם דחה הביה&quot;ל דהבדלה אינו דומה לערוה דלגבי תקנת חז&quot;ל בברכת בורא מאורי האש צריך לברך על אור מגולה ולא טמון וכעיקר ברייתו, ומסיים הביה&quot;ל דאע&quot;פ שהא&quot;ר והדה&quot;ח והחיי&quot;א [והגר&quot;ז] הביאו המג&quot;א להלכה, מ&quot;מ מרש&quot;י שמשמע דפנס הוא עששית, וכן מארחות חיים ודרכ&quot;מ הארוך ושמ&quot;ק והשו&quot;ע והגר&quot;א ותוספת שבת [שהשמיט דברי המג&quot;א מה שאין דרכו כן בכל מקום] כולם סברי דאין לברך על נר בעששית ולכתחילה בודאי נכון להחמיר בזה (וכ&quot;כ מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), אכן תי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) דאספקלריא אינו עששית, דעששית הוא לנטרנ&quot;א של זכוכית ועל זה כתב הרשב&quot;א שיכול לברך עליו, אבל האספקלריא הוא שפיג&quot;ל [מראה] ועל זה איתא בירושלמי דאין מברכין עליו, וכתב הקובץ הלכות (פכ&quot;ב הע&#x27; ל&quot;ט) בשם הגר&quot;ש קמנצקי שליט&quot;א דנוהגין להקל בזה אף לכתחילה"	סימן רחצ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בראיית נר 1) דרך חלון 2) דרך משקפיים?	"1) מביה&quot;ל (ד&quot;ה או) משמע דהוי כמו בזכוכית וצריך לפתוח החלון, אבל השיג עליו ספר מאורי אש (פ&quot;ה ענף א&#x27; ס&quot;ק ח&#x27;, מובא בקובץ הלכות פכ&quot;ב הע&#x27; מ&#x27;) דחומרא יתירא היא דאף להב&quot;י אין להקפיד אלא כשהאור עצמו בתוך הזכוכית ולא כשהאור עצמו מגולה [וכעין זה אשכחן בשעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תכ&quot;ו ס&quot;ק ד&#x27;) לגבי קידוש לבנה דמדינא מותר לברך דרך חלון, אבל כתב השע&quot;ת (שם ס&quot;ק א&#x27;) דלכתחילה יש לפתוח החלון] 2) כפשוטו לפי הביה&quot;ל יש מקום להחמיר אפי&#x27; במשקפיים, אבל כתב קובץ הלכות (שם) בשם הגר&quot;ש קמנצקי שליט&quot;א דאפי&#x27; להביה&quot;ל א&quot;צ להסיר המשקפיים דזהו דרך ראייתו [והם בטלים להגוף], וכן מקיל הקצות השלחן (סי&#x27; צ&quot;ט בדה&quot;ש ס&quot;ק ו&#x27;) והחוט שני (ח&quot;ד פפ&quot;ו ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן רחצ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך הבדלה על מנורת חשמל?	"incandescent - המתכת נתאדם מחמת חום והוי אש גמור ונחשב שלהבת ויכול לברך עליו ובלבד שרואה המתכת ממש {וכפשוטו עדיין נקרא נר בעששית, ויש לחלק דזהו חלק וצורך להנר, ועי&#x27; בקובץ הלכות (פכ&quot;ב הע&#x27; מ&quot;ג) דמפקפק בסברא זו מחמת הלאמ&quot;פ, אולם יש לחלק דאינו ממש צורך הנר} [אמנם, אם הוא בגוון אחר אין לברך עליו דאינו כברייתו (קובץ הלכות פכ&quot;ב סעי&#x27; ל&quot;ד), אכן הקצות השלחן (סי&#x27; צ&quot;ט בדה&quot;ש ס&quot;ק ו&#x27;) מקיל מדינא]&lt;br&gt;fluorescent - אע&quot;פ שיש מתכת שנתאדם בקצוות והוי אש ממש זהו רק בצדדים אבל באמצע רק רואה אור שבא מחמת הגז ואינו אש ואינו יכול לברך עליו (קובץ הלכות פכ&quot;ב סעי&#x27; ל&quot;ו)&lt;br&gt;LED - אע&quot;פ שיש מתכת שהולך באמצע האור מ&quot;מ ליכא חום כ&quot;כ וליכא אש ושלהבת ולפיכך אינו יכול לברך עליו (קובץ הלכות שם)"	סימן רחצ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ראוי להדליק במוצאי שבת?	כתב הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ט&quot;ז) בשם הצדה לדרך דיש לכל אדם במוצאי שבת להדליק נר יפה יותר משאר לילות החול	סימן רחצ סעיף טו		
